#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסא.
מה פירוש אין הכרעה שלישית מכרעת? "	"כתבו התוס' (ד""ה הלכה) שרש""י בפסחים פירש שדעה שלישית היא זו ולא
מטעמם של החולקים. והתוס' פירשו שכיון שהחולקים לא הזכירו בדבריהם שיש סברא לחלק בין שני דברים הוה המחלק בינהם
הכרעה שלישית. ור""ח פי' הכרעת דור שלישי אינה הכרעה, וה""ה שהכרעת דור שני אינה הכרעה, ובכל מקום נקט
הכרעה שלישית משום ברייתא דפסחים דמיירי בדור שלישי."	שבת תוס' מ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסב.
באיזה אופן מותר להתרחץ בחמין שהוחמו מע""ש? "	"לל""ק רב אמר למחר רוחץ
בהם גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו, ותניא כוותיה דשמואל, לל""ב רב אמר רוחץ
בהם כל גופו ומשייר אבר אחד, ואיתותב."	שבת מ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסג.
בשבת וביו""ט מה סדר הגזירות על רחיצה, זיעה וחמי טבריה?
"	"מבואר בגמ' ובתוס'
(ד""ה למוצאי) שבתחילה היו רוחצים בחמין שהוחמו
מע""ש או מעיו""ט, התחילו הבלנים להחם בשבת <sup>פו</sup> וביו""ט ואומרים שמע""ש או
מעיו""ט הוחמו, אסרו את החמין לגמרי והתירו את הזיעה בשבת וביו""ט, ועדיין היו רוחצים בחמין שהוחמו
מבעו""י ואומרים מזיעים אנחנו, אסרו להם את הזיעה בשבת וביו""ט. והתירו חמי טבריה, ועדיין היו רוחצים
בחמי האור ואומרים בחמי טבריה רחצנו, אסרו להם חמי טבריה והתירו את הצונן, ראו שאין הציבור יכולים לקבל עליהם
התירו להם חמי טבריה וזיעה במקומה עומדת לאיסור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פו.  והרשב""א פי' שלא
היו מחממים בשבת אלא שלא היו פוקקים הנקבים מבערב וממלאים עצים מבערב.</span>"	שבת מ.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסד.
לאיזה איסור שבת חששו בהבאת קומקומוס של מים חמים והנחתו על
בני מעיים? "	"רש""י פירש שחששו שמא
ישפכו עליו ונמצא רוחץ בשבת בחמין. והתוס' (ד""ה ובלבד) פירשו דמיירי ששם עליו אלונטית וחיישינן שמא יפלו המים על האלונטית ואתי לידי סחיטה א""נ לא
יביא משום רפואה דגזרו אטו שחיקת סממנים."	שבת מ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסה. לת""ק מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה 1) באיזה אופן מדובר
2) מה
סבר בשמן 3) ומה סברו ר' יהודה ורשב""ג בשמן? "	"1) לרש""י מניחו אפילו במקום שהיד
סולדת בו ויטלנו קודם שיגיע ליד סולדת <sup>פז</sup>.<br>2) לרבה ורב יוסף סבר ששמן
אע""פ שהיד סולדת בו מותר דקסבר שמן אין בו משום בישול. לרב נחמן בר יצחק סבר ששמן אע""פ שאין היד סולדת
בו אסור דקסבר שמן יש בו משום בישול והפשרו זהו בישולו ואפי' כלאחר יד אסור.<br>3) שיש בשמן משום בישול, לר'
יהודה הפשרו לא זהו בישולו. לרשב""ג הפשרו זהו בישולו אבל כלאחר יד מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פז.  והרשב""א חלק שבאופן זה
אסור ופירש שלא התירו להפשיר אלא גזירה שמא ישהה ויבוא לידי בישול, במקום שאין היד סולדת בו.</span>"	שבת מ: 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסו.
בקשתי להניח לרבי פך של שמן באמבטי ואמר לי טול מן המים בכלי
שני ותן הפך בתוכו. אלו תלת שמע מינה? "	"שמן יש בו משום בישול. כלי
שני אינו מבשל. הפשרו זהו<br>בישולו, דהא להפשיר בעלמא בכלי ראשון הוא דקבעי ואסר ליה <sup>פח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פח.  והגאונים והרי""ף
גרסו הפשרו לא זהו בישולו, וביאר הרשב""א דאי הפשרו זה הוא בישולו אף בכלי שני היה אסור.</span>"	שבת מ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסז.
האם מותר לשוט בשבת בבריכה מלאה מים ומדוע? "	"ברה""ר אסרו שמא יתיז
מים חוץ לארבע אמות [רש""י ד""ה ואפילו]. בחצר אם אין גידודי אסור אם יש גידודי מותר. ופירש רש""י
שגידודי הוא שקירות הבריכה זקופות בתוך המים, ואם אין גידודי אסור שאין המים גבוהים סמוך לשפתה וכשמגיע לשם נועץ
רגליו בארץ וחופר וממחה העפר לתוך המים ודמי למגבל. עוד פירש דאם אין גידודי אסור משום דדמי לנהר שאסרו לשוט בו
משום שמא יעשה חבית של שייטים, אם יש גידודי מותר לפי' א' דאינו חופר בעפר ולפי' ב' דאינו דומה לנהר אלא
לכלי <sup>פט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פט.  והרי""ף פירש דאי
אית ביה גידודי שרי דאי נמי עקר למיא הא איכא גידודי דמהדרי להו, פירש הר""ן דאם אין גידודי והיינו כתלים חוץ למים אסור דכשיעקור מים יצאו חוץ לבריכה וימשכו בחצר
ויהיה דומה לנהר והוי בכלל גזירה דאין שטים על פני המים, ואם יש גידודי לא יצאו המים והוה ליה ככלי.</span>"	שבת מ: - מא.		
